- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק ע"א 13642-12-12
|
ע"א בית המשפט המחוזי ירושלים |
13642-12-12
6.2.2013 |
|
בפני : ראובן שמיע |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. זכריה קהלאני 2. ג'ואל קהאלני |
: 1. החב' להגנת להגנת הטבע 2. עמותת סינגור קהילתי 3. אריק שפיר 4. אברהם שקד 5. עמיר בלבן |
| החלטה | |
בפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון.
ברקע ההתדיינויות מצויות העובדות הבאות. ביום 10.12.12 הגישו המערערים (להלן: "המבקשים") ערעור על החלטתה של כב' השופטת ד' פינשטיין מיום 18.11.12, בין היתר, לדחות את הדיון שנקבע ליום האמור וזאת בשל סיבה רפואית (להלן: "ההחלטה"). ביום 20.12.12 הגישו המבקשים בקשה לפטור מערבון בסכום של 15,000 ש"ח. מכאן הבקשה שבפניי.
לטענת המבקשים, מצבם הכלכלי קשה. על פי הטענה, במסגרת הליך ת.א. 20727/08 ניתנו כנגד המבקשים צווי מניעה אשר גרמו לפגיעה אנושה בפרנסתם, וגרמו לכך שהשקעת המבקשים בפיתוח עמק פרי- הר, תרד לטמיון. נטען כי צווי המניעה גרמו למבקשים להפסדי הכנסות בסכומי עתק. נטען כי, סך חובותיו של המבקש 1 עומד על כ- 22 מיליון ש"ח וסך חובותיה של רעייתו עומד על כ- 3.5 מיליון ש"ח.
לשם המחשת טענותיו, הפנה המבקש 1 להחלטה של כב' רשמת ההוצאה לפועל, מ' אב- גנים ויינשטיין, לפיה על המבקש 1 לשלם בגין חובותיו סכום חודשי בסך של 150 ש"ח לחודש. המבקש 1 ממשיך וטוען כי אין ברשותו או ברשות רעייתו, המבקשת 2, מקורות פרנסה היכולים לסייע בהפקדת ערבון. הוא טוען כי כל קיומם מתאפשר אך ורק ממשכורתה של רעייתו אשר עובדת כסייעת לגננת ומשתכרת סכום בסך של 4,000 ש"ח. הוא טוען כי אין בבעלותו או בבעלות רעייתו דירה או נכס מקרקעין אחר. לבסוף, הוא טוען כי סיכויי הערעור שהגיש טובים.
לטענת המשיבים, יש לדחות את הערעור על הסף הואיל וההחלטה שאותה מבקשים המבקשים לתקוף הינה "החלטה אחרת" אשר על פי תקנה 399 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") נדרשת רשותה של ערכאת ערעור כדי לערער עליה ואין מדובר במקרה זה בהליך של ערעור בזכות. על פי הטענה, על המבקשים היה להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט של ערעור תוך 30 ימים מיום שניתנה ההחלטה. ברם, המבקשים לא עשו כן.
המשיבים ממשיכים וטוענים כי יש לדחות את הבקשה לפטור מערבון. הם טוענים כי מצבם הכלכלי של המבקשים נוצר עקב התנהלות חסרת תום לב שלהם. הם מפנים בהקשר זה להחלטת בית משפט זה בפש"ר 33014-06-10 ופש"ר 7897-03-10 (כב' השופט ד' מינץ), הקובעת כי חובות המבקשים נוצרו בחוסר תום לב.
הם ממשיכים וטוענים כי בית המשפט של ערעור יכול לשקול את מצבו הכלכלי של המערער בבקשה לפטור אותו מהחובה להפקיד ערבון וזאת בכפוף לתנאי מצטבר נוסף כי מדובר בגוף המכבד פסיקת הוצאות. נטען כי המבקשים לא עומדים בתנאי זה. הם הפנו בהקשר זה לערעור שהגישו בגין התנהלות זו של המבקשים במסגרת רע"א 4560-10-11. לבסוף, נטען כי סיכויי הערעור קלושים.
כאמור, המשיבים טוענים כי יש לדחות את הבקשה על הסף הואיל והמבקשים איחרו בהגשת הערעור ומכל מקום נקטו בהליך שגוי לצורך תקיפת ההחלטה. אני דוחה את הטענה שהערעור כערעור הוגש באיחור. מן החומר שבפניי עולה כי ההחלטה ניתנה ביום 18.11.12. עוד עולה כי הערעור הוגש ביום 6.12.12 (ראו הודעה על זיכוי מהפקדת ערבון אשר צורפה לתשובת המבקשים לבקשה) מכאן, כי גם לשיטתם של המשיבים וגם על פי תקנה 399 לתקנות, המבקשים תקפו את ההחלטה תוך 30 ימים מיום שניתנה. יחד עם זאת שגו, המבקשים בכך שלא הגישו בקשת רשות ערעור אלא "הודעת ערעור".
מאחר שהשאלה שהתעוררה לגבי תקינות הגשת ההליך משליכה על הבקשה לפטור מערבון אדון בה ראשית לכל.
על "החלטה אחרת" ניתן להגיש בקשת רשות ערעור או ערעור במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי ( תקנה 411 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 ) .
הערעור על " החלטה אחרת" של שופטת בית משפט השלום, לא יכול היה להיות מוגש לבית משפט זה ללא קבלת רשות. "הערעור אינו יכול להפוך, מעצמו, לבקשה לרשות ערעור" (כב' הנשיא דאז ברק, בע"א 7975/03 בנק הפועלים נגד לוי פ"ד נ"ט (4)467,477; ע"א 4540/04 מטח המרכז לטכנולוגיה חינוכית נגד חיים אורבך ,פסקאות 5,15 לפסק הדין של כבוד השופטת נאור ) פורסם בנבו, 14.9.06 ) משלא נתבקשה רשות ערעור, והערעור טעון רשות, דינו להימחק אלטורי נ' חברה ישראלית לביטוחי רכב בע"מ (פורסם בנבו, 15.8.05) כך גם בענייננו.
הלכה נקוטה היא,איפוא, כי ככלל במקום שבו בעל דין מגיש ערעור במקום בקשת רשות ערעור, דין ההליך להימחק (ע"א 6968/12 עזבון המנוחה Rachel aliene ואח' נ' פרופסור היס (2012)).
המערער אמור היה להשיג על ההחלטה לדחות את בקשתו לביטול פסק דין באמצעות בקשת רשות
ערעור. תחת זאת הוא הגיש ערעור. משלא ביקש המערער רשות לערער בטרם הגשת הערעור, אין
מקום להזדקק לערעור שהוגש ודינו להימחק.
למען הסר ספק יוער כי בהתאם לדין הקיים אין אפשרות להורות על הפיכת ערעור לבקשת רשות
ערעור, להבדיל מהכיוון ההפוך (תקנה 410 א לתקנות סדר הדין).
ראו גם ע"א 10152/07 מרסל פדידה נ' רפאלי ליאור המנוח, השופט א' גרוניס פורסם בנבו, 21.10.10)
."... המערערת אמורה הייתה להשיג על ההחלטה לדחות את בקשתה
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
